כתבות

כי נבחרנו להוביל
10/10/2013
'בית סוהר על גלגלים' - כך מכנים את יחידת נחשון, היחידה הארצית לליווי אסירים של שב"ס. בארגון נרשמים כ-350 אלף תנועות של אסירים בממוצע בשנה, 1,330 תנועות ביום. מתקיימים כ-200 אלף דיונים בבתי המשפט, ובסך הכול בממוצע יומי - 544 דיונים. "24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כולל שבתות וחגים",
'בית סוהר על גלגלים' - כך מכנים את יחידת נחשון, היחידה הארצית לליווי אסירים של שב"ס. בארגון נרשמים כ-350 אלף תנועות של אסירים בממוצע בשנה, 1,330 תנועות ביום. מתקיימים כ-200 אלף דיונים בבתי המשפט, ובסך הכול בממוצע יומי - 544 דיונים. "24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, כולל שבתות וחגים", מפרט סג"ד רוני אלבז, מפקד גדוד מרכז בנחשון. "לוחמי נחשון הם הגורם המכריע האם אסיר יברח או לא יברח, והאם שב"ס יבצע את המשימה שלו", מסביר אלבז. "לנו אין חומה ואין סורגים. הכול בנוי על המפקדים והלוחמים בשטח. העיניים של אנשי היחידה מסתכלות ורואות הכול, והן שקובעות מה יהיה. אין לנו מיגון כמו שיש בבית סוהר ומכשולים כמו בבית סוהר; אין פרשים ואין כלבים; אין מגדלים. רק סורג אחד מפריד בין האסיר לבין החופש. אם דלת של רכב נפתחת לא נכון - האסיר בחוץ, כנ"ל לגבי דלת של אולם דיונים. ברגע אחד אסיר יכול לברוח ולהפוך חופשי ומאושר".

מתייצבים בארבע בבוקר
"הכול תלוי בלוחם", ממשיך אלבז. "הערנות של לוחמי נחשון, המתח המבצעי בו הם פועלים, האימונים, התרגולים, ההדרכות והביקורות - כל אלו נועדו למנוע אירועים לא חיוביים. לכן, כל לוחם אצלנו, בנחשון, הוא 'יהלום'. אנחנו סומכים על המשאב האנושי משום שהוא זה שנותן לנו את הכוח וגם את הייחודיות".
בימים אלה חוגגת היחידה 40 שנים להקמתה. היחידה, שהוקמה בשנת 1973, נקראה אז 'אב"מ - אבטחה ומבצעים'. כעבור 20 שנה, ב-1993, הוסב שמה לנחשון, על שמו של נחשון בן עמינדב, הגיבור התנ"כי, מי שהיה נשיא שבט יהודה ועל פי מסורת חז"ל, הראשון שקפץ לים-סוף עוד טרם נקרע הים לשניים. נחשון מסמל ראשוניות, חלוציות ואומץ. "יחידת נחשון - כי אנחנו נבחרנו להוביל", זאת הסיסמה שאימצו לאחרונה ביחידה. "חוד החנית", מוסיף סג"ד דב רייבר, מפקד הגדוד הצפוני של נחשון. 

בקיץ 2013 נפרדה היחידה ממפקדה, תג"ד שרון שואן. שואן מונה לראש חטיבת הביטחון בשב"ס, והחליף אותו בתפקידו תג"ד מנשה גניש. יחידת נחשון לא עוצרת לרגע. "אצלנו אין מנוחה", מחייך רייבר. "לפעמים הצוות האחרון של היום מסיים לעבוד באמצע הלילה, וראשוני הלוחמים יוצאים מבתיהם לעבודה כבר בארבע בבוקר. נותר פרק זמן קצר מאד שבו אין שום ליווי בחוץ, וכולם נמצאים בבתים. לפעמים מדובר בשעתיים, לפעמים שלוש שעות, לפעמים רק חצי שעה או ארבעים דקות. אנחנו תמיד ערניים, זהירים. לוחם נחשון, גם כשהוא בבית, הוא למעשה בעבודה". אלבז: "אני אומר תמיד ש'להיות לוחם נחשון 
זו דרך חיים'. אין שגרה. אני, למשל, הולך לישון בערך בחצות וקם כבר בארבע בבוקר, כשהמשימות של הלוחמים שלי מתחילות. אין מצב שאני אהיה במיטה, והלוחמים שלי יהיו בתנועה בשטח. כולנו, לא רק מפקדי הגדודים, ישנים מעט מאד. גם אם צוות אחר או מישהו אחר נמצא במשימה, אתה נשאר ער, בדריכות מלאה". מוסיף שניר, לוחם בגדוד הדרומי של נחשון: "אי אפשר להתעלם מהעובדה שעל כתפינו רובצת משימה כבדת-משקל. אנחנו אלה שעומדים בראש, תמיד מוכנים למשימה הבאה". 

שליחות חברתית
יחידת נחשון אמונה על משימות רבות ומגוונות: העברות אסירים ועצורים בין יחידות ותחנות משטרה, ליוויים לבתי משפט, הפעלת אגפי הכליאה בבתי המשפט וניהול אולמות הדיונים, אבטחת מאוימים, פינוי בתי סוהר בשעת הצורך. לוחמי נחשון אחראים גם על ליוויים מיוחדים של עצורים ואסירים, בכלל זה ליוויים שנדרשים על ידי שב"כ. לוחמי היחידה משמשים כוח התערבות שב"ס לשמירת הסדר והביטחון במתקני השירות וכוח התערבות של משטרת ישראל. יש ליחידה קשר מבצעי רחב עם מגוון גורמי חוץ, בתוכם המשרד לביטחון הפנים, שב"כ, צה"ל, משרד החוץ, משרד הפנים ומשרד הבריאות. "זו עבודה מורכבת, מול גורמים רבים ועם הרבה לחץ", מודה אלבז. 

שניר, הלוחם: "מדובר בנטל כבד מנשוא. גם כשאתה כבר חוזר הביתה, למרות שאתה מנסה להתנתק, חוויות היום ממשיכות להדהד בראשך ללא מנוח. יום עבודה שלי יכול להתחיל מעצור שהגעתי אליו, והוא עשה על עצמו את צרכיו. למרות הכול, עליי לכבול אותו ולהביא אותו לדיון. ההמשך יכול להיות עם עצורים שמקללים, 'מברכים' בכל 'ברכה' אפשרית. קשה להישאר אדיש לכל זה. מצד שני, יש גם סיפוק גדול, עצום. אני מרגיש שאני נמצא בשליחות חברתית, לא פחות. אני לא שוכח לרגע את האמון שהמדינה נותנת בי. זה לא פשוט לקחת 80 אסירים מחוץ לכותלי בית הסוהר, ולהעבירם מבית סוהר אחד למשנהו תוך נסיעה בכביש, שהוא מקום ממש לא סטרילי. אם נותנים לי לבצע את המשימה הזאת, אם שמים לי ביד את המפתחות - אז ברור לי שיש פה אמירה מאד ברורה על העוצמה שמייחסים לנו וגם על כובד האחריות, הסמכות והכוח. זה משמעותי".

מתח מבצעי גבוה
קליטת מערך הליווי של משטרת ישראל ומתחמי בתי המשפט בשנים 2007 עד 2009 והפיכת שב"ס לארגון כליאה לאומי, הובילו להתעצמות ולהתרחבות היחידה. כיום מונה נחשון 985 לוחמים. יש ליחידה שלושה גדודים - בצפון, במרכז ובדרום. כל גדוד אמון על בתי המשפט בגזרה שלו, והעבודה נעשית על בסיס צוותים. לאחרונה, עברה היחידה למשכנה החדש ברמלה, במתחם הנציבות. "לוחם נחשון יודע מתי הוא יוצא לעבודה, אך לעולם אינו יודע מתי יחזור ממנה", מסביר אלבז. "80 אחוזים מהמשימות שלנו מתחילות כבר בשעה שלוש וחצי או ארבע בבוקר, משום שאנו תלויים בהחלטות שופטים ובתחנות משטרה. ככל שנשאף להתייעל, כיחידה, אין באפשרותנו לזרז את העבודה על חשבון גורמים אחרים". 
מה הכי קשה בעבודה שלכם? 
אלבז: "השחיקה. אתה נמצא כל היום בטווח אפס מהעצורים, במגע אִתם - הם לא מאחורי הסורגים. אתה זה שקולט אותם, נמצא אִתם בעלייה ל'פוסטה', בירידה מה'פוסטה', בעלייה לאולם הדיונים בבית המשפט, באולם, בזמן הדיון, לפני גזר הדין וגם אחרי גזר הדין, כשהם בסערת רגשות מהעונש שנגזר עליהם". "הממשק הזה", הוא מדגיש, "מחייב מתח מבצעי גבוה". רייבר: "המורכבות הגדולה בפעילות שלנו באה לידי ביטוי במגע עם עצורים. המצוקה הנפשית של עצורים גדולה יותר מזו של אסירים. הם שרויים בלחץ אדיר. יש גם אסירים פסיכיאטריים, עוד קבוצה בעייתית לכשעצמה. מעורבת בכך גם מידה של סכנה מכיוון שפעמים רבות, עצורים ואסירים אלה תוקפים לוחמים שלנו. נדרש מהלוחם, קודם כל, להגן על עצמו ולאחר מכן - להשתלט על העצור". 

קרו תקיפות של אנשי נחשון? 
אלבז: "כמובן. קרה שעצורים או אסירים תקפו לוחם נחשון באמצעות האזיקים, פשוט נגחו בו. אנחנו נמצאים כל היום בסכנה, וזהו אחד האתגרים עמו עלינו להתמודד. לכן, הרמה המקצועית של היחידה חשובה כל כך. יש לא מעט משימות קצה של לוחמים, אשר נשלחים למשימה במנותק מהצוות הגדול ועומדים מול מצבים לא פשוטים. גם אם הארגון נותן לנו את כל הכלים כדי לזהות ולטפל באסירים ובעצורים תוקפניים - לא תמיד אפשר למנוע עימותים אִתם". 

לדעת לזהות מצוקות נפשיות
שניר: "אתה כל הזמן עושה סימולציות, בכל ליווי, בכל משימה. מעביר לעצמך בראש תוך כדי הנסיעה, מה תעשה אם האסיר יעשה ככה, או יעשה אחרת. אתה תמיד רוצה להיות מוכן לנורא מכל, דרוך, לחשוב על כל התרחישים האפשריים: אובדנות, תקיפה, בריחה. הראש שלך לא מפסיק לעבוד. אנחנו חייבים להיות בדריכות ובריכוז מלא, ללא הרף". מטבע הדברים, פוגשים לוחמי נחשון את העצורים והאסירים במצבים מורכבים וקשים. "אנחנו משתדלים לא ליצור איתם קשר ישיר", מגלה אלבז. "אנחנו לא מדברים עם עצורים או אסירים על מה שהם מרגישים או על מה שעובר עליהם, גם אם אנחנו אלה שיושבים לידם ברגע מתן גזר הדין. לוחם נחשון אינו מדבר עם עצור. עדיין, אם עצור אומר, למשל, 'נמאס לי, קשה לי', אנחנו מעבירים את המסר הלאה, לצורכי למידה וטיפול. עלינו ליצור מיד קשר עם בית הסוהר שלו ולעדכן את הגורמים המטפלים במצבו הנפשי".

מה הנוהל לגבי אסירים 'מפורסמים'? 
אלבז: "בתדריכי הלוחמים מושם דגש רב על כך שיש לבנות סוג של 'מחיצה' בינם לבין האסירים. לצורך העניין, זה ממש לא משנה מי העצור או האסיר - אם הוא נשיא המדינה, חבר כנסת, או נרקומן. להגיד שאין ללוחמים שלנו רגשות? שלא כואב להם לפעמים כשהם רואים דברים? ברור שזה קורה. אבל אנחנו שם כדי לזהות את המצוקות הנפשיות, גם של ה'קליינטים' שלנו וגם של הלוחמים שלנו. יש תדריכים, יש מפקדים ויש אוזן קשבת לכל מי שצריך". שניר, לוחם הגדוד הדרומי: "לי יש רגישות גדולה יותר לכל הנושא של בני נוער. אתה רואה הרבה פעמים ילד בתוך תא - מבוהל, מפוחד, אבוד, 
רוצה את אמא ואבא. כאבא לילדים, מיד אני חושב על הילדים שלי. זה לא משנה מה העצורים-ילדים האלה עשו, אתה תמיד מגלה כלפיהם רגישות".

שניר עצמו היה מדריך נוער לפני שהגיע ליחידה. לפני שש שנים הגיע לנחשון. היום, במסגרת העבודה ביחידה, קורה שהוא פוגש נערים שליווה אז, כאלה שלא צלחו את תהליך השיקום. "במקרים כאלה אני מרגיש אכזבה", הוא מודה. "המדינה משקיעה כל כך הרבה תקציבים בנערים האלה, ולראות אותם נופלים שוב לפשע זה קשה, הלב נחמץ".

להפעיל יכולות
נחשון היא יחידה התנדבותית ויש ביקוש גדול להתגייס ולהגיע אליה. כל לוחמי היחידה הם בוגרי יחידות קרביות בצה"ל, רובאי 05. מי שזוכה להתקבל, עובר גיבוש וקורס ייחודי. יש ביחידה גם סוהרי חובה וגם נשים לוחמות. חלק מהנשים מגויסות לצורך חיפוש על עצורות ועל (אסירות שלא יכול להתבצע על ידי גברים). גם הן, למרות שאין להן עבר 'קרבי', עוברות קורס סוהרים בסיסי ואחר כך את קורס נחשון, כולל הגיבוש. מי שלא נמצאת מתאימה, מודחת. 

"ההנחה היא שמי שעבר מסלול לוחם בשירות הסדיר, יש לו את היכולות המנטליות והפיזיות הבסיסיות להחזיק מעמד לאורך זמן, בתנאים של חוסר ודאות, של מציאות לא פשוטה ושל לחצים", מפרט רייבר. "כפי שאנו דורשים מלוחם בשדה הקרב לקבל החלטות באופן עצמאי, כך אנו מצפים גם מלוחם נחשון להפעיל יכולות פיסיות ומנטליות גבוהות, ולדעת לקחת החלטה גם אם המפקד שלו אינו לידו".
אלבז: "הכול תלוי בלוחם. הוא חייב להיות בעל כישורי 'חיישנות', יצירתי וכריזמטי. הוא חייב להיות 'ראש גדול'. אנחנו מעוניינים באנשים בעלי ראייה לטווח רחוק, כאלה שצופים קדימה, מכירים את החשיבה של היריב ומקדימים אותו תמיד בכמה צעדים. כאלה שמצליחים להיכנס לראש של מי שעומד מולם". 

שיתוף פעולה עם שופטים
כאמור, לוחמי היחידה עובדים בצמוד לבתי המשפט, ומטבע הדברים - לשופטים. רק בחודשים האחרונים נפתחו בתי משפט שלום חדשים בצפון הארץ. בית המשפט בטבריה, שהיה סגור ארבע שנים, נפתח. נפתח גם בית משפט חדש בקריית שמונה. בית משפט מחוזי גדול נפתח בלוד. התארגנות נחשון לקראת פתיחת בית המשפט הזה, החלה כבר באוקטובר 2012, בהנחיית הנציב. לשם כך, הגדוד המרכזי של נחשון תוגבר מהמחוזות האחרים ומבתי הסוהר, וגויסו לוחמים חדשים. "נערכנו כדי לתת את השירות הכי טוב שיש", מדגיש אלבז. "לא תמיד יש הלימה בין פתיחת בתי המשפט או תוספת אולמות, לבין מספר הלוחמים בנחשון".

כיצד מתנהל ממשק העבודה עם השופטים?
אלבז: "השופטים הם בעלי ברית שלנו. הם מרגישים ביטחון מאד גדול במהלך הדיונים, בעקבות הנוכחות שלנו שם. לפני שנחשון לקחה אחריות על כך, נושא הביטחון בבית המשפט לא היה מוסדר. אם יש שלושה, ארבעה, לפעמים אפילו חמישה לוחמי נחשון באולם בית המשפט - זוהי עוצמה, זהו כוח. אני יכול לומר שהשופטים מאד מעריכים אותנו ויש בינינו לבינם שיתוף פעולה מלא". רייבר: "נציגי נחשון מוזמנים פעמים רבות לישיבות שופטים. אנחנו מביעים את דעתנו, ולא מעט פעמים היא אף מתקבלת. למשל, רצו להעביר את עצורי שפרעם מבית משפט עכו לקריות. אני יזמתי שיחה עם נשיא בית המשפט בחיפה ועדכנתי אותו כי מבחינת התנאים הפיסיים, בית משפט השלום בקריות לא מסוגל להכיל כל כך הרבה עצורים. דבריי התקבלו, והחלטת המעבר שונתה".

אנשי יחידת נחשון מדברים על ההובלה שלהם בשטח וגם על גאוות יחידה גדולה. 'פטריוטים ליחידה', הם מכריזים פה אחד. ורייבר מסכם: "אנחנו עובדים 24/7 ומרגישים גאווה 24/7. זו תחושה שלא עוזבת אותנו. גם בארבע בבוקר, כשאתה עומד מול אסיר שמקלל אותך, או מול עצור פסיכיאטרי, אתה גאה. אחרת, אי אפשר להמשיך ולעשות את העבודה הזאת. מי שלא רוצה להיות פה, לא נשאר. להיקרא לוחם ביחידת נחשון של שב"ס - זאת זכות".
הכול תלוי בלוחם", ממשיך אלבז. "הערנות של לוחמי נחשון, המתח המבצעי בו הם פועלים, האימונים, התרגולים, ההדרכות והביקורות - כל אלו נועדו למנוע אירועים לא חיוביים. לכן, כל לוחם אצלנו, בנחשון, הוא 'יהלום'.